מתנות כהונה על במדבר רבה י״ד:י״ב

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

מפרשים:
12 שהוא היה עיקרן גרסינן:
13 שלאדם הראשון. כלו' כנגד אדם הראשון:
14 נשמת חיים וגו'. וסמוך אסיפיה דעניינא ויצו ה' אלהים על האדם וגו' שהמקרא זה דרחז"ל שנצטוה אדם הראשון במצות:
15 שש מצות. עי' בב"ר סוף פ' י"ו נתבאר על פי הירו' למה לא חשיב שבעה כמו שמנו חכמינו ז"ל בפ' ארבע מיתות:
16 על שנקרא צדיק. ונאמר כסף נבחר לשון צדיק כדלעיל:
17 על מצות כו'. והתורה והמצות נקראו כסף שנאמר כסף צרוף בעליל:
18 ה"ג ויהי נח בן חמש מאות שנה:
19 ה"ג מפני עון דורו:
20 ה"ג אותן ז' אחד העולים. ופירושו אותיות ז' אחד שבמלות מזרק אחד כסף:
21 שהם יתרון גרסינן:
22 לתכלית שבעים כו'. זהו שיסד הפייטן בפרשת זכור תכלית שבעים כו' ותכלית פירושו סוף וקץ:
23 והייתם כאלהים אינו קדש. כדמתרגמינן ותהון כרברבין:
24 קינן בדור אחר גרסי':
25 שבכו את יעקב גרסי':
26 ונתן לדוד כו'. לפי כשהראה הקב"ה לאדם דור ודור ופרנסיו ראה דוד חייו חקוקים ג' שעות ונתן לו אדם ע' שנה משלו ועי' בילקוט בפסוק זה ספר תולדות אדם:
27 עשר ספירות גרסינן. ומשנה היא בספר יצירה:
28 י' שליטים. עיין במדרש קהלת בפסוק החכמה תעוז לחכם וגו':
29 ה"ג שבעת שמלו ישראל. ועיין זה במדרש חזית בפסוק אלך לי אל הר המור:
30 ה"ג ולמה לא הקריבו עופות לפי שאין עניות כו'. כך הגיה באות אמת והוא כפתור ופרח:
31 לכפר על קללות הארץ. וכן חטאת באה לכפרת עון:
32 ה"ג שברא מהם הקב"ה העולם השלשה כו'. וכן אמרו בעלי הטבעיים שהאש כו':
33 ה"ג וכנגד האש והרוח ומים:
34 ה' הרגשות. ה' חושים שבהם אדם מרגיש הכל והן חוש הראות. וחוש השמע. וחוש הריח. וחוש הטעם וחוש המישוש:
35 וה' מורגשות. הם הדברים הפועלים ההרגשות שאין הרגש בלי מורגש דרך משל אין רואה בלי נראה ואין שומע בלי נשמע וכן כולם:
36 כאילו ביום ראשון וכו'. ע"ל סדר ויקרא פ' ח':